רגישות יתר דנטלית, שנקראת בשפה פשוטה רגישות יתר בשיניים, היא תופעה בה מרגישים בכאב שיניים לאחר חשיפתן לתנאי חום או קור. רגישות זו באה לידי ביטוי בתחושת כאב קצרה וחולפת שעלולה להיות מתסכלת מאוד גם עבור המטופל אך גם עבור המטפל. בדרך כלל מטופלים מתלוננים על רגישות זו בעקבות שתיית משקאות חמים או קרים.
במאמר זה נענה על כמה שאלות מרכזיות בנושא.
כיצד נעשה אבחון של רגישות יתר?
האבחנה הזו נעשית אך ורק אחרי שנשללו כל הגורמים האחרים שעלולים לגרום לכאב. חשוב לציין כי במקרי קיצון המצב עלול להתפתח לכאב חריף.
מה היא שכיחות התופעה?
השכיחות של רגישות יתר בשיניים משתנה בין כל אוכלוסייה של מטופלים ולכן אין תשובה חד משמעית לשאלה, אבל כן ידוע כי היא נפוצה יותר אצל מטופלים שלוקים במחלת חניכיים כרונית. על אף זאת, יש לציין כי לא כל חולה שלוקה במחלת חניכיים יגיב בהכרח ברגישות יתר.
מה טווח הגילאים?
רגישות יתר בשיניים עלולה להופיע בטווח נרחב של גילאים, החל מגיל 15 ועד 70. היא שכיחה יותר באוכלוסייה של גיל 20 עד 40, אך בעיקר אצל נשים בנות 30-40.
מה עלול לגרום לכאב?
על פי הסטטיסטיקה, רוב התלונות נובעות מחשיפה מקור. לאחר מכן בהפרש ניכר גירויים שנובעים ממתיקות וממגע.
מדוע שן הופכת לרגישה?
טובולי פתוחים בדנטין הם הגורמים לרגישות. מחקרים הוכיחו כי אצל אנשים בעלי רגישות יתר צפיפות הטובולים בדנטין גבוהה יותר. חשיפת הדנטין עלולה להיגרם מאובדן רקמת אמייל או מנסיגת חניכיים.
כיצד מטפלים ברגישות יתר?
בגדול, הטיפולים השונים בנושא מתחלקים לפי אחד משלושת המנגנונים עליהם הם פועלים:
- הימנעות מהגירוי אשר מעורר את תחושת הכאב.
- איטום של הטובולי בדרכים שונות.
- הורדת ההולכה העצבית.