השתלת שיניים היא תהליך כירורגי, שפעמים רבות "מחליף" שיניים תותבות עבור אנשים מסוימים. את הטיפול מתחילים בדרך כלל בעקירה של השיניים הפגועות, ולאחר מכן ממשיכים להברגה של ה"שן החדשה" (השתל) אל תוך עצם הלסת. אז איך עושים, מה עושים, מתי ולמה? התשובות בכתבה שלפניכם.
שלב א': ההכנות
החלק החשוב ביותר הוא לבחור ברופא מומחה, בעל ניסיון ומקצועיות. רופא שכזה ידאג להשתמש גם בחומרים האיכותיים והטובים ביותר שאפשר, ולכן הסיכונים לסיבוכים מצטמצמים משמעותית.
רופא טוב יבדוק את ההיסטוריה של המטופל לעומק, על מנת לדעת עם מה עשוי להתמודד. לאחר מכן, יכין ויתכנן הרופא את השתלים. כאשר עליו להשתיל שן אחת בלבד, התכנון יחסית קל ופשוט, אולם לעתים דרשות השתלות מרובות, ואז התכנון יהיה מעט יותר מורכב.
שלב ב': ההשתלה
ההשתלה נעשית בשלושה שלבים:
- החדרה וקיבוע של השתל – לאחר שמכניסים את השתל למקומו, מקבעים אותו למקום בתנועה שדומה להברגה, משום שהשתל עצמו בנוי בצורה המזכירה בורג. לאחר מכן הרופא תופר את הפצעים שנותרו באזור ההשתלה, או סוגר אותה בדרך אחרת עד שיתרפא המקום.
- כשלושה חודשים עד חצי שנה לאחר השלב הראשון שבו הוברג למקום השתל, הרופא חושף אותו לקראת הכתר, שהוא השלב האחרון בהשתלה. בשלב הנוכחי, מתקין הרופא כיפת מתכת, שנועדה לעזור להקל ולזרז את תהליך הריפוי של השן.
- התקנה סופית של השן – לאחר שהתרפא האזור, הרופא יתקין את שן החרסינה, שתשמש כשן החלופית לזו האמיתית.
יש לציין כי בשנים האחרונות התפתחה הטכנולוגיה, ולעתים ניתן לעשות את כל תהליך ההשתלה בפעם אחת, במקום בחלוקה לשלוש פעמים נפרדות.
שלב ג': החזרה לשגרה
ימים ספורים לאחר ההשתלה, עוד צפוי כי המושתל יחוש כאבים באזור. בכאבים אלו ניתן לטפל בעזרת משככי כאבים.
בשעתיים הראשונות יבקש הרופא מהמטופל להימנע מאכילה ושתייה, ובימים שלאחר מכן להימנע ממאכלים קשים ולעיסה בשימוש בכוח רב.
אחרי מספר ימים ניתן לחזור לשגרה מלאה, ולמי שלא הקפיד בעבר על היגיינת פה מספקת, לשות מעט את השגרה כך שתתאים לשיניים החדשות. ביקור אצל רופא השיניים מומלץ פעם בחצי שנה, כרגיל.