עקירת שיניים היא ללא ספק חוויה לא נעימה למטופל, אך יש מקרים בהם אין ברירה אלא לבצע אותה. בגדול, ישנן שלוש סיבות עיקריות שמצדיקות עקירה של שן:
שן בלתי אפשרית לשחזור
במקרה ושן נשברה, נסדקה או פיתחה עששת נרחבת שאין אפשרות לטפל בה באמצעות טיפול שורש, יש לעבור עקירת שיניים. הדבר תקף גם במקרה של מחלת חניכיים קשה שאיננה ניתנת לטיפול.
שן בעמדה שגויה
אם לשן אין מספיק מקום כדי לבקוע באופן תקין והדבר מוביל לדלקות באזור או לפציעת הדופן הפנימית של הלחי, יש צורך לעקור אותה. הדוגמה המוכרת ביותר לשן שבוקעת בעמדה לקויה היא שיני הבינה.
הכנה לטיפול אורתודנטי
לפעמים יש צורך בעקירת שן במסגרת שלב ההכנה לקראת טיפול אורתודנטי. מדובר במקרים בהם צפיפות השיניים היא גבוהה ועקירת אחת מהן תאפשר פיזור טוב יותר לאחר שהתפנה מקום.
מתי ניתן להימנע מעקירה?
אמנם עקירת שיניים היא הטיפול הזול ביותר, אבל רופא שיניים מיומן יעדיף להימנע מהליך זה אם קיימת אפשרות מעשית לשקם את השן בצורה הטובה ביותר ולטווח ארוך.
סיבה נוספת מדוע רופא השיניים יעדיף להימנע מעקירה אם ניתן היא שאחרי עקירת שיניים המקום שמתפנה מוביל לתזוזה של השיניים הנותרות באותה לסת ובלסת הנגדית, מה שיוביל להטייה שלהן אל המקום הפנוי. שן מוטה תסבול מסיכוי גבוה יותר להתפתחות עששת, זאת בגלל האפשרות לדחיסת מזון. בנוסף, בעיות חניכיים שנוצרות סביב שן מוטה הן קשות יותר לטיפול.
כמו כן, המצב החדש שנוצר עלול להוביל לבקיעת יתר של השן בלסת הנגדית לזו שבוצעה בה העקירה, מה שעלול לעודד אובדן של אותה שן בעתיד ולנטייה גוברת להתפתחות עששת באותו מיקום.