עקירת שיניים, בין אם שיני בינה ובין אם כל שן אחרת, נחשבת לאחת הפעולות החשובות ביותר הנעשות בתחום הכירורגיה הדנטלית. למעשה, כמעט כל אדם זקוק לבצע עקירה של שן או שיניים מספר פעמים לפחות בחייו. ההליך הזה אף פעם אינו נעים, גם אם הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לעבור אותו עם מינימום כאבים ואי נעימות ביחס לשנים עברו.
הבעיה היא שבחלק מהמקרים, התמונה מסתבכת בצורה משמעותית. כאן בדיוק נדרש להתחיל לדבר על הסיבוכים האפשריים של עקירות שיניים, חלקם בהחלט מתקבלים על הדעת.
תופעות הלוואי המשמעותיות
כצעד ראשון, יש להדגיש שאין דינה של עקירת שיניים אחת דומה לאחרת. לכל מקרה יש חוקים משלו, כאשר מורכבות התהליך וההצלחה שלו תלויים בפרמטרים דוגמת מבנה הלסת, מיקום השן הספציפית, חומרת הבעיה עמה מתמודדים ועוד. מורכבות התהליך ואופן הביצוע שלו ישפיעו על הימים שלאחר העקירה. ברוב המקרים, התחושה לאחר העקירה היא של נפיחות ואי נעימות, תחושה שלרוב חולפת לאחר מספר ימים. בדרך כלל הרופא המטפל מספק תרופות וממליץ על פתרונות אחרים להקלה על המצב.
הזהירות של הרופא המבצע את העקירה חייבת להיות מקסימלית לכל אורך הדרך, כאשר עקירות שיניים מורכבות מגדילות את רמת הסיכון בצורה ניכרת. הן עלולות להביא לנפיחות משמעותית עוד יותר, שעלולה אף להקשות על סגירת הפה או העין.
שיניים הממוקמות סמוך לעצבים עלולות להביא לתחושה לא נעימה של "הרדמת" השן גם לאחר העקירה: זוהי תחושה שלרוב חולפת מעצמה כעבור ימים או שבועות, אך לא תמיד. סיכון אחר, שמאפיין שיניים טוחנות הממוקמות קרוב לאזור הסינוס המקסימלי, הוא זיהומים באזורים אלה. תרחיש לא נעים נוסף, המאפיין בעיקר עקירה של שיני בינה הנמצאות בחלק העליון של חלל הפה, הוא דחיקה של השיניים לחלל הסינוס.
המטרה שלהם היא לא לפגוע בעצבים הנמצאים בשיניים, מה שמתרחש בפועל רק במקרים נדירים. פגיעה כזו בעצב תביא להפרעה בתחושה באזור, הפרעה שמאפיינת את האדם למשך מספר שבועות או חודשים. בכל מקרה, הסיכויים לסיבוכים קטנים כאשר פונים לרופא מומחה, המוסמך לבצע את העקירה ועושה זאת בשיטות המתקדמות והבטוחות ביותר שעומדות כיום בתחום.