פלואוריד הוא חומר שנוסף למי השתייה בישראל לאור יכולתו לשמש כטיפול מונע מפני עששת. מחקרים הראו שתוספת חומר זה למים מורידה את הסיכוי לעששת בעשרות אחוזים, תלוי בהקפדה על הרגליה היגיינת הפה והתזונה האישיים של כל אינדיבידואל.
ישנם שלושה מנגנונים מרכזיים באמצעותם חומר זה עוזר למנוע עששת:
רה-מינרליזציה
אם פעילות החיידקים גורמת לפירוק של מינרלים שונים שמרכיבים את השן, דוגמת סידן, הפלואוריד יוצר את האפקט ההפוך – משיכת מינרלים אל השן, ובכך החומר מזרז תהליך שנקרא רה-מינרליזציה. אחת הדרכים לעודד רה-מינרליזציה היא באמצעות שימוש במשחת שיניים שמכילה פלואוריד. דרך אחרת היא לצרוך יותר מים מהברז במקום מיצים משקאות מסוכרים או מים מינרלים שאינם מכילים את חומר זה.
יצירת הידרוקסיאפטייט
הידרוקסיאפטייט הוא המינרל הטבעי של השן. כאשר הוא בא במגע עם פלואוריד נוצר חומר חדש בשם פלוראפטייט, אשר ידוע כחזק יותר מול סביבה חומצית ובהגנה נגד התפתחות עששת. המסקנה – שן עשירה בפלואוריד תהיה עמידה יותר מול התפתחות אפשרית של עששת.
פגיעה בחיידקים
נוכחות של פלואוריד מצמצמת את היכולת של החיידקים לייצר חומצות לעיכול סוכר. אלה הן אותן חומצות שגם פוגעות בשלמות השן ומעודדות התפתחות של חורים.